<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' קידושין פ"ג</h1>
<h2>דף ט:</h2>
האב עושה שליח לקבל קדושי בתו כשהיא ברשותו. ואומר אדם לבתו קטנה, צאי וקבלי קדושייך. המקדש על ידי האב אומר לו, בתך פלוניתא מקודשת לי, והוא אומר, קדשתיה לך. קדש בשטר לא יכתבנו רק מדעת האב וכן מדעת השליח.
<h2>דף י.</h2>
האב מקדש בתו שלא מדעתה כל זמן שהיא קטנה. וכשהיא נערה רשותה בידו, שנאמר [דברים כ"ב], את בתי נתתי לאיש הזה. וקדושיה לאביה. וזכאי במציאתה ומעשה ידיה וכתבתה אם נתגרשה או נתארמלה מן הארוסין עד שתבגר. ומקבל האב קדושי בתו מיום שתולד עד שתבגר, ואפילו היא חרשת או שוטה. אם היתה בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה מדעת אביה, פחות מיכן אם קידשה אביה בביאה אינה מקדשת. בגרה הבת אין [ל]אביה רשות בה לעולם.
<h2>דף יט.</h2>
האב עושה שליח לקבל קדושי בתו כשהיא ברשותו. ואומר אדם לבתו קטנה, צאי וקבלי קדושייך. המקדש על ידי האב אומר לו, בתך פלוניתא מקודשת לי, והוא אומר, קדשתיה לך. קדש בשטר לא יכתבנו רק מדעת האב וכן מדעת השליח.
<h2>דף מא.</h2>
האב עושה שליח לקבל קדושי בתו כשהיא ברשותו. ואומר אדם לבתו קטנה, צאי וקבלי קדושייך. המקדש על ידי האב אומר לו, בתך פלוניתא מקודשת לי, והוא אומר, קדשתיה לך. קדש בשטר לא יכתבנו רק מדעת האב וכן מדעת השליח.
אע"פ שיש רשות לאב לקדש בתו קטנה וכשהיא נערה, אין ראוי לעשות כן ומצות חכמים שלא יקדש איש בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר, בפלוני אני רוצה. וכן אין ראוי לאיש לקדש קטנה. ולא יקדש אשה קודם שיראנה ותמצא חן בעיניו, שאם לא מצא חן מגרשה או שוהה עמה ושונאה.
<h2>דף מג:</h2>
האב מקדש בתו שלא מדעתה כל זמן שהיא קטנה. וכשהיא נערה רשותה בידו, שנאמר [דברים כ"ב], את בתי נתתי לאיש הזה. וקדושיה לאביה. וזכאי במציאתה ומעשה ידיה וכתבתה אם נתגרשה או נתארמלה מן הארוסין עד שתבגר. ומקבל האב קדושי בתו מיום שתולד עד שתבגר, ואפילו היא חרשת או שוטה. אם היתה בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה מדעת אביה, פחות מיכן אם קידשה אביה בביאה אינה מקדשת. בגרה הבת אין [ל]אביה רשות בה לעולם.
<h2>דף מה:</h2>
נתקדשה קודם שתבגר שלא לדעת אביה אינה מקדשת אפילו נתרצה האב אחר שנתקדשה. וכן פוסקין רב היי וה"ג ושאלתות [שאילתא נ"ט]. כה"ג [כתב ה"ג], קטנה שאביה במדינת הים ונשאת נשואה מדרבנן וכמה גדולה גדלה נשואיה, ור"י אומר, דאפילו מדרבנן אינה נשואה. ואומר רבינו מנחם, ואפילו לקיימה אסור, שמא קדשה אביה לאחר. ואומר ר"י, דלזה אין חוששין, דאם כן אם מת אביה במדינת הים תיאסר לנו שמא קדשה אביה.
<h2>דף נ:</h2>
קטן שקדש אין קדושיו כלום, אך גדול שקדש קטנה יתומה או קטנה שיצאת מרשות האב פחותה מבת שש, אע"פ שחכמה ביותר, אין שם קדושין ואין צריכה למאן, כמו שפי' בהלכות גיטין. מבת עשר ומעלה, אע"פ שסכלה ביותר, כיון שנתקדשה לדעתה צריכה מיאון. רצתה לישב עמו אין צריכה קדושין אחרים אחר שגדלה.
<h2>דף סג:</h2>
כל שנים האמורות בבן ובבת בכל מקום ובערכין, שני לבנה שהן פשוטות ומעוברות, ולא שני חמה. ואין סומכין במניין השנים כי אם על פי שני עדים כשרים להעד. אמר האב, בני זה בן תשע שנים ויום אחד, בתי בת שלש שנים ויום אחד, נאמן לקרבן ולא למכות ועונשין. בני זה בן י"ג שנה ויום אחד, בתי בת י"ב שנה ויום אחד נאמן לנדרים וחרמים וערכין והקדשות, אבל לא למכות ועונשין.
<h2>דף עט.</h2>
ספק בוגרת, בין קדשה אביה שלא לדעתה בין קדשה היא עצמה שלא לדעת אביה, ספק מקדשת וצריכה גט מספק.
